זה לא סוד כי על מערכת המשפט בארץ מוטל עומס כבד, וכי לוקח המון זמן מהרגע בו מוגשת התביעה עד שמתקבל פסק הדין. הסיבה לכך היא ריבוי מקרי הסכסוך המגיעים לפתחם של בתי המשפט: מידי שנה מוגשות כמאות אלפי תביעות לבתי המשפט השונים, ופרקי הזמן בהם נדון תיק בהערכאה שיפוטים אורך כשנתיים, אם כי התהליך יכול להימשך גם הרבה יותר.
מהו גישור חובה?
כחלק מהניסיון להקל את העומסים על מערכת המשפט נוצר דיון סביב השאלה - האם נכון לקיים הליך גישור בכפייה על הצדדים המבקשים להתדיין בבית המשפט, כלומר "גישור חובה"?
זו שאלה סבוכה, כי עצם המילים "גישור חובה" הוא סוג של אוקיסמורון ומגלם סתירה מסוימת. גישור במהותו הוא הליך וולנטרי ורצוני ובכל שלב של הגישור אחד הצדדים רשאי "לקום וללכת" ללא שום סנקציות, ולכן קיימת בעיתיות מסוימת בלהפוך הליך כזה לחובה.
המצדדים בהליך גישור חובה טוענים כי ניתן להושיב להדברות סביב השולחן גם את האויבים המרים ביותר, וזו על מנת לייתר את קיומו של הליך משפטי ארוך כלשהו. ואכן, בעדין תקנות סדר הדין האזרחי, הליך הגישור הפך להיות הליך חובה בבתי המשפט האזרחיים, וליתר דיוק הצדדים מופנים אל ישיבת מהו"ת (ישיבת מידע, היכרות ותיאום) הנערכת על ידי מגשר או מגשרת מוסמכים, במסגרתה הליך הגישור מוסבר לצדדים ונכונתם לקיימו נבדקת ע"י המגשר.
קיומו של הליך הגישור במסגרת החוזית
ישנם מצבים, כגון חוזים מסחריים, בהם אנו יודעים מבעוד מועד כי קיימת מגמה של שימוש נרחב בהליך גישור. ולכן, בחוזה מסחרי ניתן לקבוע כי במקרה של סכסוך הצדדים יפנו להליך גישור ורק במידה וזה ייכשל תיעשה פניה לבית המשפט. כך, למשל, בהסכמי מייסדים, בהסכמי בעלי מניות ובהסכמי שותפים נהוג לציין כיום כי במידה ומתעורר סכסוך בין השותפים הם יפעלו להסדרת המחלוקת ע"י הליך גישור ורק אם הגישור לא יצלח יפנו הצדדים לבית המשפט או להליך של בוררות. בצורה זו ניתן להבטיח כי הצדדים יהנו, במקרה הטוב, מקיומו של הליך גישור אשר ימנע דיון בבית משפט. במקרה הגרוע ביותר, ההליך המשפטי יידחה מעט בשל קיומו של הליך הגישור.
יתרונותיו הבולטים של הליך הגישור כוללים עלות (הליך גישור מוצלח הוא זול יותר מניהול תיק בבית המשפט) ומהירות. כמו כן, התוצאה האפשרית עלולה להיות טובה יותר מאשר התדיינות בבית משפט. בבית המשםט הפסיקה מתקבלת ב" שיטה הבינארית", כלומר, או שהתביעה מתקבלת או שהיא נדחית. הפתרונות המוצעים במסגרת הליך גישור הם גמישים יותר ועתידים להיטב עם שני הצדדים בצורה המירבית, אף באופן כזה שתובע עשוי לזכות בהליך גישור בתוצאה עוד יותר טובה ממה שביקש במסגרת כתב תביעתו.
דוגמאות להליכי גישור מוצלחים
דוגמא למקרה בו ניתן לראות הצלחה של הליך גישור: מלון נתבע ע"י קבלן בגין עבודות שביצע, ובמהלך הליך גישור נקבע כי הקבלן ובני משפחתו ייהנו לתקופה מסוימת ממתקני המלון. במקרה אחר, הוגשה תביעה של כחצי מיליון ש"ח עבור משווק של חברה למוצרים כימיים, במסגרת הפשרה הושגה הסכמה כי המשווק ייהנה במשך שנתיים משיווק בלעדי של אותה החברה, ובכך הבטיח לעצמו הכנסה נאה שעלתה על הסכום אותו תבע (כ -750,000 מיליון ש"ח). לאחר תום השנתיים האלו, מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים חזרה להיות תקינה. דוגמא זו מדגימה את כוחו של הגישור - הרי תוצאות דומות אינן יכולות להתקבל בהליך משפטי רגיל. זו הסיבה שמומלץ מאוד לשקול הליך גישור לפני שפונים אל בית המשפט.